היי שמי שרה אני בת 21 רוצה לשתף אתכם בסיפור חיים האישי שלי,

גדלתי למשפחה מסורתית אבא לומד מהבוקר עד הערב אמא מורה וכל ה 4 אחים גדלים בישיבות תורניות, המסע של החיים שלי התחיל כשהגעתי לגיל 6 ועליתי לכיתה א' ההתרגשות הייתה רבה אך הכאב עמו הגיע גם, אצל ההורים המצב הכלכלי היה מאוד לא טוב ויציב, חיים מחובות לחובות וכך החיים מתגלגלים, כשהתחלתי את שנת הלימודים הפחד הכי גדול שלי היה שלכל החברות יהיה מה לאכול ומכשירי כתיבה חדשים ורק לי יחסרו דברים, וכך באמת היה כל יום הייתי קמה והולכת לבית הספר ומוצאת את עצמי יושבת בפינה של הכיתה מקובצת ובוכה כי לי אין מה לאכול ושום דבר יפה וחדיש,

עם הזמן הפכתי לשולית מבחינה חברתית, אני תמיד הילדה שאין לה מה לאכול ותמיד לא מזמינה לבית שלה חברות, והמציאות היתה קשה, הנפש שלי הייתה מרוסקת וכך חלפו להם שנים של סבל וחרם כיתתי ואי נוחות אלימות וכו', עד שהגיע היום הגדול בו חזרתי הביתה מבית הספר ולא היה אף אחד בבית אז ישבתי במדרגות וחיכיתי לאמא שתחזור, בעודי מחכה עובר שכן מהקומה העליונה מבחין בי ואומר לי בואי תעלי,

הוא היה מבוגר אבא של השכנה הטובה שלי אז סמכתי עליו, עליתי וכשנכנסתי הביתה הוא סגר את הדלת ונעל לא הבנתי מה הוא עושה, עד שראיתי אותו מתקרב אליי מתחיל לגעת בי, הייתי כל כך המומה שפשוט קפאתי במקום, ומשם זה התגלגל לאונס קשה מלא באלימות ובכי שלי ומכות שלו וההתנגדות מצדי ולאיומים ממנו עד שעשה את המעשה, ופשוט כולי דיממתי וכאבתי, הרגשתי בתוך סרט רע ורק מחכה שיעבור, לאחר שסיים את עינינו פנה אליי ואמר שבמידה ואני פותחת את פי דמי בראשי,

פחדתי מאד אבל היות והייתי בת 12 והבנתי שיש דברים שחייבים לספר. אמא חזרה הביתה לאחר שעה וחצי ואני כבר הספקתי מעט להירגע ולהתנקות ואז שחזרה חיבקתי אותה חזק ואמרתי לה שאני צריכה לספר לה משהו דחוף, נכנסו לבית התיישבנו בספה ושיתפתי אותה עם המון בכי וכאב במה שהתרחש בשעתיים שהיא איחרה, הייתי בטוחה שבתור אמא היא תהיה הכי לצידי ותחזק אותי אך תקוותי לשווא הייתה,

בתום דבריי היא הביטה בי והחלה לצעוק ולגעור בי מה אני חושבת לעצמי שאני מדמיינת דברים כאלה ומאיפה השטויות שיש לי בראש ושהיא לא מוכנה לשמוע שום מילה מעבר, הייתי כל כך בהלם מהתגובה שפשוט הסתגרתי לי לבד בחדר, עברו להן כמה שעות ואז חזר אבא מהכולל ואמא ניגשה וסיפרה לו במה ששיתפתי אותה, ומיד ששמע את הנאמר ניכנס לחדרי והחל להכות אותי בכל גופי באכזריות קשה בלי לחשוב פעמיים, לאחר דקות ספורות שהיו נראות בעיני כמו נצח, יצאתי מהבית עם כעס וכאב עצום והתחלתי להסתובב בשכונה, תוך כדי השהות שלי ברחוב ראיתי קצת עולם פתאום ראיתי אנשים שונים והתחלתי לצאת קצת מרחובות השכונה ונפגשתי בעולם שלא הכרתי קודם לכן,

עד שעייפה נפשי נרדמתי על ספסל באחד החצרות, למחרת שהתעוררתי נבהלתי שהבנתי שכל הלילה ישנתי ברחוב, ומפה אני לא צריכה כל כך לפרט כי מובן לכם שמה שקרה איתי זה פשוט הידרדרות רגשית, נפשית ופיזית מאוד גדולה התחלתי להכיר חבר'ה מסוממים ולאט לאט התפתחתי, ומשם עברו להם שנים ומצאתי את עצמי לבד בעולם מסוממת שיכורה על החיים בלי אוכל ימים בלי מקלחת בלי בגדים להחליף, ופשוט תחושת כישלון ואכזבה מהעולם,

עד שיום אחד, אחד מהחברים סיפר שיש ארגון מדהים שנותן אוכל בחינם וזה היה בתקופת החורף שלא היה לנו במה להתכסות וסיפר שגם מחלקים בגדים חמים ושתייה חמה, ופשוט לא חשבתי פעמיים הייתי חייבת לראות את זה מקרוב, אז ממש באותו היום היה קור גשם וסערה והגעתי בשעות הקטנות של הלילה למקום שבו אמרו לי שהם נמצאים, ופשוט פגשתי באנשים מדהימים עם לב ענק ומכיל ואוהב והדבר הראשון שעשו הם נתנו לי בגד חם ללבוש ואוכל לאכול ושמו אותי תחת קורת גג שלא אתקרר ואז דיברתי עם המתנדבים במקום, וככה אחרי שהם עזרו לי מבחינה רגשית ושכלית ונפשית ונתנו לי לפרוק ונתנו תחושת ביטחון שהכל בסדר אנחנו כאן בשבילך זה כל כך הרגיע אותי ומשם עברתי איתם תהליך מדהים של בניה עצמית של הגשמה של יעוד בעולם וכך מצאו לי מקום מגורים ולימודים לימודי מקצוע ועבודה ועד היום אני שומרת איתם על קשר וכיום אני והבן זוג שלי מודים להם על כל רגע של נתינה אין סופית שלהם ועל שלימדו אותי מה הם החיים באמת, היום אני מאושרת וחיה את חיי בכיף ושולחת ומפנה אליהם בנות וחברים נוספים שיזכו גם הם לצאת מהמקום שלהם, ויכולה להגיד לכם שכל מה שעברתי היום ניראה לי כמו איזה מין היסטוריה וזה כבר לא כואב לי, אוהבת אתכם מכל הלב ארגון אהבת חינם לתת בשביל לתת!!!!